כיצד בונים מחדש אשראי לאחר שנשרפת בבנק? 

בעל עסק לייצור מוצרי חשמל השתתף בסמינר שלנו בנושא ניהול פיננסי נכון. בסיום הסמינר, הוא הבין שיש דרך לחלץ את עצמו מהביצה אליה הוא נקלע ונרשם לתוכנית ייעוץ. יועץ בכיר בחברתנו, קיבל לידיו עסק שלכאורה לא היה מקרה מסובך במיוחד, למרות התמונה העגומה: עסק עם שני חשבונות בבנקים שונים (נקרא להם בנק 1, ובנק 2), עם מסגרות אשראי והלוואות.

כבר בפגישה הראשונה הבין היועץ, שהמצב הרבה יותר חמור ממה שנדמה לבעל העסק.

בנק 1 נתן בעסק אמון במשך זמן רב ונענה לכל בקשה של הגדלת האשראי עד לנקודה שבה העסק שועבד לבנק כדי לקבל עוד אשראי. אולם למרות ההיענות הזאת, המצב לא השתפר ואפילו החריף. בעל העסק היה כה עסוק וטרוד בבעיות היומיומיות שלו, שהוא היה משוכנע שכלל הבעיה שלו מסתכמת בחובות של 400,000 ש"ח ומנהל סניף בנק עצבני מאוד.
בנוסף, מרוב עיכוב תשלומים והצטברות חובות הוא "שרף" את הספקים המקוריים שלו ועבר לעבוד עם ספקים חדשים, ואז "שרף" גם אותם. הוא השאיר מאחוריו חובות, שלא יכול היה לעמוד בהם. חקירה מעמיקה יותר העלתה כי חלק מהספקים כבר חסרי סבלנות לקבל לידם את מה שמגיע להם, סך של 1.6 מיליון שקל התחייבויות. אני יכול לומר לכם שהמצב היה מתוח ביותר.
בעל העסק "שרד" לכאורה בזכות כושר אדיר לסבול את הפניות הללו מצד הספקים, אך מה עושים אם כבר התחילו לחזור לך שקים בבנק 1, אתה בחריגה בבנק 2 ונראה כאילו אף אחד לא רוצה לדבר איתך יותר? איך משקמים אמון עם המערכת הבנקאית? האם זה אפשרי בכלל? האם אפשר בכלל להדליק בחזרה את האור?


לאחר ניתוח מהיר מאוד של המצב הכולל ובניית תוכנית הבראה, הפעולה הבאה הייתה לפתוח מיידית חשבון נוסף בבנק שלישי (נקרא לו בנק 3 לצורך ההסבר). היועץ התלווה ללקוח לפגישה בבנק והסביר לפקיד הבנק מה התכנית. ולהפתעתו של הפקיד מה שביקשנו היה לפתוח יותר מחשבון אחד עבור העסק ובנוסף לא ביקשנו שום מסגרת אשראי. למה עשינו את זה?
חשבון אחד יועד לקליטת כל ההכנסות ללא יוצא מהכלל. הכלל הוא שלא מוציאים מחשבון זה יותר ממה שיש בו. נקודה. בנוסף, מאותו חשבון (שנקרא לו חשבון הכנסות) - לא יצאו כלל שקים לספקים.
החשבון השני יועד לאגירת הכספים למשכורות ולמוסדות. לא היה צורך במסגרת אשראי כי החלק היחסי של המשכורות והכספים המיועדים לתשלום לרשויות המס הופרש לתוך החשבון הזה מדי שבוע. צעד זה חשוב במיוחד משום שדווקא הכסף הזה, שגורם לבעלי עסקים להאמין שיש להם כסף "שיושב" בחשבון, אינו שלהם מלכתחילה - הכסף הזה שייך למדינה או לעובדים ולמעשה אסור להשתמש בו לכל מטרה פרט למטרה זאת. בעזרת השיטה הזאת, בעל העסק יוצר לעצמו "רזרבה" שמיועדת לתשלום משכורות ולמוסדות. כך, לפחות הפחתנו גם מידה ניכרת של מתח מבעל העסק, שחשש שלא יהיה בידו לשלם לעובדים ולרשויות בבוא העת.
לאחר שהפרשנו את הסכום למשכורות ולרשויות ו"החבאנו" את זה בחשבון השני, התפננו להעביר מחשבון מספר 1 בבנק 3 סכומי כסף לחשבונות בבנק 1 ובנק 2 ומשם לשלם לספקים.

למרות שבבנק 2 המשיכה להיות "מלחמת עולם" עם ביטולי שקים, החזרות וכו', בבנק 3 החשבון התנהל ללא מסגרת אשראי ובצורה יפה מאוד - האמון והאשראי עלה במשך הזמן. לאחר שלושה חודשים, היה אפשר לדבר עם מסגרת אשראי נאה. לא שאני ממליץ בדרך כלל להשתמש במסגרות אשראי, אך כאן באמת היה צריך לממן את הפעילות השוטפת עד להורדה משמעותית של החובות של העסק ובמקביל לאפשר פעילות שוטפת.
לאחר כ- 10 חודשי פעילות, בנק 3, שכעת כבר ראה שיש לו עסק עם אדם שמנהל את חשבונותיו בצורה יפה ואמינה מאוד, הציע לבעל העסק מיוזמתו הטבות ומסגרת אשראי גדולה יותר.

ברור שפעולה זאת מהווה רק את קו החזית מול מנהל סניף הבנק, להרגיע את הרוחות ולרכוש מחדש את אמונו, במקביל אליה בוצעו פעולות שיווק וקידום מכירות, יצירת הסכמות עם ספקים לגבי החזרת החובות וטיפול נכון יותר בכספים. בתוך תקופה של 12 חודשים, צומצמו מעל 20% מההתחייבויות המקוריות שהיו כאשר החל הייעוץ וזאת מבלי להגדיל את סך ההתחייבויות של העסק.
מי אמר שאי אפשר אחרת?